על הקיר

על הקיר

בזמן שהאביב מציע שדות פורחים, באזור העירוני פורח הגרפיטי. נכון, אין לו ריח של פריחת הדרים אבל הוא מכניס לעיר שכבה של מסרים בססגוניות שטופת הומור. הגרפיטי מקבל תוקף בין השאר על ידי חברות שמאמצות אותו ככלי להבעת מסרים וערכים. לאחרונה פנתה חברת סמסונג לאמן הגרפיטי אדגר רפאל, כדי שייצור עבורם ציור קיר במתחם שרונה. יצירת הגרפיטי שיצר משתרעת על פני יותר מ-20 מטר על גבי הקיר החיצוני של סניף המותג במתחם שרונה בתל אביב ומצויירות בה הערים בעולם להן נציגויות של סמנסונג. אדגר רפאל הוא מאמני הגרפיטי המוכרים והפעילים ביותר בסצנה ואם תשאלו אותו, לעשות גרפיטי מסחרי זאת בכלל לא הכוונה שלו. כאמן גרפיטי בנשמתו הוא פועל ממקומות אחרים לחלוטין. מבחינתו הוא יוצר פיסות אור וצבע אסקפיסטיות ומצליח להאיר את הרחובות האפורים והמדכדכים ביותר. צבעים הוא מסביר, משנים את הכימיה במוח. צבע עושה טוב. אין צורך לחפש משמעויות עמוקות יותר. לפעמים מסביר רפאל, ציור קיר באמצע רחוב אפור, יעלה חיוך על פני העוברים ושבים וזה שווה הכל. רפאל, יליד אשדוד, התחיל את קריירת הגרפיטי שלו כשהיה בן 14. ההריגוש היה המנוע הראשוני שלו כאמן גרפיטי, הוא התמכר לאדרנלין שמציף את הגוף כשעושים משהו אסור. היום הוא נהנה לעמוד לצד יצירותיו ולשמוע אנשים מגיבים להן, מבלי שיודעים כי הוא זה העומד על ידם. מבחינתו מדובר בפן נוסף שמציעה אמנות הגרפיטי. אין כמו הפידבק מהרחוב. דתיים, חילוניים, ילדי ומבוגרים. הגרפיטי מחבר בין כולם. הרבה מהרחובות הם רחובות אפורים, לעיתים אפלים. הגרפיטי נותן להם משמעות חדשה, מכניס עניין, מעורר רגש. בניגוד לאמנות המוצגת בגלריות, אמנות הרחוב היא אמנות שמאפשרת ליצור בחופשיות. היום בעקבות התפתחות ה- STREET ART וההכרה שסוג זה של אמנות מקבל, פונות כאמור גם חברות מסחריות, אך השאיפה של רפאל כאמן היא ליהנות מהיצירה ולא לעסוק בפן הכלכלי. הוא מסביר  את הסיפוק שלו מלהתחבר לנשמה ולרגש של אנשים כשהוא ממציא עבורם משהו שהם לא מצליחים בעצמם.